🏠 לדף עם הבית

השלם לרוב שלם מסכום חלקיו, וגם אנחנו כאלה

17/1/2020

זמן קריאה משוער: 2 דקות

הכנתי מדריך קצר עם המלצות שיוכלו לעזור לך לעבוד בצורה מרוחקת.
הוא כולל הקדמה קצרה, אבל אם אין לך כח אפשר לדלג ישר להמלצות ←

לפני כמה שבועות קיבלתי מייל מפרופסור בשם סקוט גאלוואי. בהתחלה לא הבנתי מה הוא רצה ממני אבל אז נזכרתי שאני מנוי לניוזלטר שלו.

בכל מקרה, בפוסט של אותו שבוע הוא כתב על מלחמת הסטרימינג ההולכת ומחריפה, נושא מעניין בפני עצמו אבל לא רלוונטי להמשך הפוסט. משפט אחד שם ממש תפס אותי :

״אם אתם רוצים להבין א.נשים, כלומר ממש להבין אותם, פשוט תפתחו את מסך הבית בנפטליקס שלהם. אני עצבני ובדכאון, כפי שניתן לראות על פי האהבה שלי לדוקומנטריים על הפשעים נגד האנושות שהבאנו על עצמנו (Greatest Events of WWII in Colour, Hitler: A Career

זה התחבר לי למחשבה שעלתה כמה ימים לפני תוך כדי דיון בצוות על הגדרת פרסונות. לא ארצה למתוח פה ביקורת על הכלי והמתודולוגיה של יצירת פרסונות (כי לא חסרה לי), מה שכן ארצה לעשות זה לשתף אתכם באותה מחשבה שעלתה לי:


״מעניין לאיזה עוד מאפיינים שאפשר להתייחס אליהם בהקשר של הגדרת לקוחות ופרסונות? הרי לאפיין א.נשים לפי איזה אפליקציות הן משתמשות זה הכי 2013״.


מהר מאוד התחלתי לענות לעצמי בראש: 


״אולי לאיזה ניוזלטרים הן רשומות? איזה פודקאסטים היא שומעת? איזה שירים יש לה בDiscover Weekly בספוטיפיי? או איך נראה הנטפליקס שלה״.


זו דרך מדהימה (ומקריפה) לאפיין א.נשים, לפחות לצרכי אפיון פרסונות. אפשר ללמוד המון רק מלהבין את הטעם שיש לא.נשים בסרטים או במוזיקה או איזה תוכן מעניין אותן. ברור שזה לא באמת תחליף להכרות עמוקה או אישית, אבל לא תמיד יש לנו את המשאבים הנדרשים לראיונות משתמשות וגם אם כן, לכי תסמכי על מיירס-בריגס או על מודל OCEAN. יש הטוענים, ויקיר המדור פרופסור יובל נח הררי בראשם, כי חברות ואלגוריתמים מכירים אותנו יותר טוב ממה שאנחנו מכירים את עצמנו - אולי עדיף לנו לסמוך על אלגוריתמים? 

התשובה האינסטינקטיבית היא, ברור שלא! וגם אחרי שהקדשתי לזה כמה שבועות של מחשבה (הפוסט הזה התחיל בגוגל דוקס שלי לפני יותר חודש) הגעתי למסקנה לא הייתי רוצה לסמוך על אינטליגנציה מלאכותית בכל מה שקשור לצדדים היותר אנושיים ומורכבים של החיים. זה אולי אחת הסוגיות הכי רלוונטיות היום וגם נושא שמעסיק אותי מאוד באופן אישי), אז אני מבטיח להתייחס אליה בעתיד הקרוב, אבל עכשיו אני צריך לסיים את הפוסט ולהמשיך הלאה עם חיי. 

חיפשתי דרך טובה לסיים את הפוסט עם ציוץ שנתקלתי בו לפני כמה שנים אבל לא הצלחת לאתר אותו. אני בדרך כלל עושה עבודה טובה בלשמור ולתייק דברים טובים שאני מוצא באינטרנט אבל אחרי שהשקעתי שעתיים מחיי בארכיוני הפוקט והטרלו שלי ועוד איזה 3 שעות בחיפוש במרחבי הטוויטר החלטתי לצייץ אותו בעצמי כי הוא באמת מבריק.

רגע... יכול להיות בכלל דמיינתי את הציוץ בראשי ורק חשבתי לצייץ אותו🙈


רוצה לקבל עדכון ישיר למייל ברגע שאני מפרסם את הפוסט הבא? רוצה להבין למה אני כותב בלשון נקבה למרות שאני זכר? רוצה שיהיה לך משהו מעניין להגיד בארוחות שישי? 
כל מה שצריך זה להרשם פה למטה ואני כבר אשלח לך מייל👇

זה ממש מרגש אותי שנרשמת. באמת😊
מודה שאין לי מושג למה זה לא עובד, אבל אפשר לנסות עוד פעם. זה בדרך כלל פותר את העניין.

אני לא מתחיל ניוזלטר ולא שולח ספאם. פשוט רוצה לעדכן  בכל פעם שאני מפרסם משהו מעניין.